#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן נבראים המלאכים? ומנ""ל?<br>ומנ""ל דיש מלאכים הנבראים ואומרים שירה ובטלי?"	"מח' אי מנהר דינור. או בדבר הקב""ה שנאמר וברוח פיו כל צבאם.<br>דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך."	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב לבושיה כתלג חיור, וכתיב קווצותיו תלתלים שחורות. הא כיצד?	כאן בישיבה דאין לך נאה אלא זקן, וכאן במלחמה דאין לך נאה אלא בחור.	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתיב כריסיה שביבין דנור, ומשמע דיש אחד. וכתיב עד די כרסון רמיין, ומשמע שתים.<br>מה פירש בזה ר""ע תחילה?<br>ומה אמר לו ר' יוסי הגלילי? והאם קיבלה מיניה?<br>ומה אמר לו ראב""ע?"	"אחד לקב""ה ואחד לדוד.<br>וא""ל ריה""ג עד מתי אתה עושה שכינה חול. אלא אחד לדין ואחד לצדקה.<br>והדר ביה ר""ע ואמר כדבריו. ואמר לו ראב""ע כלך לך אצל נגעים ואהלות, אלא אחד לכסא ואחד שרפרף להדום רגליו."	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכמה קללות קילל ישעיה את ישראל?<br>ומה החמורה שאמר בסוף? ומה הכוונה בה?	"י""ח.<br>ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד.<br>והיינו המנוער מן המצוות ירהב במלא מצוות כרימון.<br>ואותו שחמורות דומות לו כקלות, ירהב במי שקלות דומות לו כחמורות."	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הבאור בדברים דלהלן שניבא ישעיה שהקב""ה יסיר מירושלים:<br>משען? ומשענה? וכמה סדרים היו אז?<br>לחם? ומים?<br>גיבור? ואיש מלחמה?"	בעל מקרא, ובעל משנה. והיו אז שש מאות או שבע מאות סדרים.<br>בעל תלמוד שנאמר לכו לחמו בלחמי. ובעל אגדה המושכת לב האדם כמים.<br>בעל שמועות, והיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה.	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהם הדברים דלהלן שניבא ישעיה שהקב""ה יסיר מירושלים:<br>קוסם? זקן?<br>שר חמשים? (2)<br>יועץ? חכם? חרשים?<br>נבון? לחש?"	מלך שנאמר קסם על שפתי מלך. וזקן ראוי לישיבה.<br>הראוי לישא וליתן בחמשה חומשי תורה. או מתורגמן, שאין מעמידים אלא בן חמישים.<br>יודע לעבר שנים וחודשים. מחכים את רבותיו. כשפותח לדרוש הכל נעשים כחרשים.<br>מבין דבר מתוך דבר. וראוי למסור לו דברי תורה הנאמרים בלחש.	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נשוא פנים? וכגון מי למעלה ולמטה?<br>ומאי ונתתי נערים שריהם? ותעלולים ימשלו בם?	שנושאים פנים לדורו בעבורו. למעלה כר' חנינא בן דוסא. למטה כגון ר' אבהו בי קיסר.<br>המנוערים מן המצוות יהיו שרים להם. ושועלים בני שועלים, (תעלא בר תעלא) ימשלו בם.	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלושה הרצאות הן. במי?<br>ומדוע לא מנו את ר""א בן ערך?<br>ומדוע א""כ מנו את ר' חנניא בן חכינאי?"	"ר' יהושע לפני ריב""ז.<br>ר""ע לפני ר' יהושע.<br>חנניא בן חכינאי לפני ר""ע.<br>ולא מנו את ר""ע בן ערך דלא הרצו לפניו.<br>ואת חנניא בן חכינאי הזכירו להשמיע שר""ע כן הרצו לפניו. (ע""פ רש""י ועתוס')."	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשה ריב""ז כשביקש ר""א בן ערך לדרוש במרכבה ומדוע?<br>ומה קרה לאילנות ומה אמרו?<br>ומה אמר ריב""ז על ר""א בן ערך?"	"ירד מן החמור, דאינו כבוד שהוא דורש במרכבה ושכינה עמם ומלאכי השרת באים לשמוע והוא על החמור.<br>אחזה האש בכל האילנות, ואמרו שירה הללו את ה' מן הארץ וכו' עץ פרי וכל ארזים.<br>ואמר ב""ה שנתן בן לאברהם אבינו כזה, ואמר שהוא נאה דורש ונאה מקיים."	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה היה כשדרש ר' יהושע במרכבה?<br>ומה אמר ריב""ז כשסיפר לו רבי יוסי הכהן את הדבר?"	"נתקדרו השמים בעבים בימות החמה, ונראתה קשת בענן.<br>ואמר שאשריכם ואשרי עינים שכך ראו. וא""ל שבחלומו ראה אותו ואותם מסובים על הר סיני, ואמרה להם בת קול שיעלו ומוכנים להם טרקלין גדולים ומצעות נאות, והם ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם מזומנים לכת שלישית."	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי הד' שנכנסו לפרדס?<br>ומה אמר להם ר""ע?<br>ומה אירע להם?"	"בן עזאי, בן זומא, אחר, ור""ע.<br>ר""ע אמר להם שכאשר הם באים למקום שיש טהור לא יאמרו מים מים, דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.<br>בן עזאי הציץ ומת, ועליו נאמר יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו.<br>בן זומא הציץ ונפגע, (נטרפה דעתו) ועליו נאמר דבש מצאת אכול דייך פן תשבע והקאתו.<br>אחר קיצץ בנטיעות.<br>ר""ע יצא בשלום."	חגיגה דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שאלו לבן זומא מהו לסרוסי כלבא, מה פשט ר""ע?<br>ומה צדדי הספק ששאלו את בן זומא בבתולה שעיברה, ומה פשט ר""ע?<br>ואיך א""ש עם הא דאינה יורה כחץ אינה מזרעת?"	"ובארצכם לא תעשו, כל שבארצכם לא תעשו.<br>אי חיישינן לדשמואל שאפשר לבעול בלא דם, או דשמואל לא שכיח. ופשט דלא שכיח, ואמרינן דבאמבטי התעברה.<br>ואע""ג דבעינן יורה כחץ, אפשר דזו בשעת יציאתה היתה יורה כחץ."	חגיגה דף יד		
